לעיתים אנו שומעים בחדשות ובתקשורת את המושג חסינות עדר בנוגע לחיסונים באופן כללי ולאחרונה גם בקשר של החיסון לקורונה. ככל שהחיסון מתרחק מאיתנו והסגר פוגע בכלכלה אנו שומעים יותר ויותר קולות אשר קוראים לממשלה להשתמש בחסינות עדר על מנת לנצח את הקורונה. אך מהי בעצם חסינות עדר? ד”ר אלעד לאור עושה לכם סדר
חסינות עדר מתרחשת כאשר חלק גדול מהאוכלוסיה הוא חסין למחלה מסוימת ואז בגלל שרוב האוכלוסיה מוגנת בפני המחלה היא בעצם מגנה על המיעוט שאינו מחוסן. בגלל שרוב האוכלוסיה לא יכולה להידבק אז הנגיף או החיידק לא יכול להתפשט ומכאן נוצר מצב שהוא לא יגיע לאנשים שלא מחוסנים.
מחלות אחרות
למה במחלות רגילות אנשים לא מתחסנים? ובכן, לא כולם יכולים להתחסן. יש אנשים עם מחלות ממאירות או מחלות שגורמות לדיכוי חיסוני שאינם יכולים לקבל חיסונים מסוימים או שהחיסון פשוט לא יעיל אצלם מכיוון שהמערכת החיסונית שלהם לא עובדת כשורה. אצל אנשים שעוברים טיפול כימותרפי או אנשים שחולים באיידס – מערכת החיסון לא יעילה כנגד מזהמים מסוימים אפילו אם הם התחסנו בעבר. גם אצל אנשים זקנים מתרחשת פגיעה במערכת החיסון ולכן לעיתים אפילו אם הם התחסנו רמות הנוגדנים שלהם יכולות לרדת עם הגיל והם בעצם הופכים ללא מחוסנים למרות שקיבלו חיסון בעבר. יש אנשים שאינם מתחסנים מסיבות אידיאולוגיות והם למעשה מסתמכים על חסינות העדר – כלומר הם נהנים מהיתרונות של החיסון למרות שלא קיבלו אותו בעצמם.
התפרצות מחודשת
למעשה במקרה שבה יש חסינות עדר כל כך גבוהה יש סיכוי שהמחלה תעלם מן העולם (כמו במקרה של האבעבועות השחורות). לכל מחלה נדרש אחוז שונה כדי לייצר חסינות עדר בהתאם לרמת ההדבקה של המחלה. לדוגמה, על מנת לייצר חסינות עדר נגד חצבת שהיא מחלה מאוד מדבקת, נדרש אחוז מחוסנים של 95%. הבעיה היא שאם מספר הלא מחוסנים באוכלוסיה עולה אז המחלה יכולה להתפרץ, בדיוק כמו שקרה בשנים האחרונות עם התפרצות מחלת החצבת במקומות מסוימים בארץ ובעולם.
ובכן, האם חיסון היא הדרך היחיד להשיג חיסון עדר? התשובה של ד”ר אלעד לאור היא כמובן לא. האופציה הנוספת היא שבחלק מהמחלות ניתן פשוט לחלות במחלה ואז אתה מחוסן אליה. זה נפוץ בד”כ במחלות הילדות וזה רלוונטי בעיקר במחלות קלות יחסית ללא סיבוכים.
האם חסינות עדר יכולה לעזור לנו כנגד הקורונה?
ניתן לטעון שמכיוון שרוב הנפטרים ממחלת הקורונה הם אנשים מבוגרים אז צריך לאפשר לכמה שיותר אנשים להידבק בקורונה ואז ניתן להחזיר את החיים למסלולם מכיוון שרוב האוכלוסיה תהיה מחוסנת כנגיד הוירוס. תיאורטית זה יכול לעבוד, אך יש כמה עדויות אשר יכולות להעיד כל כך שלא מדובר באסטרטגיה טובה ואולי אפילו שגויה.
ראשית, לא ידוע לנו האם באמת האנשים שחלו במחלה הם אכן מחוסנים, במיוחד לאור מספר מקרים בהם אנשים חלו פעמיים בקורונה. ייתכן שהמחלה השנייה היא קלה יותר או שמתרחשת רק באנשים בודדים, אך כרגע אנחנו לא יודעים האם באמת אנשים שחלו במחלה הם באמת מחוסנים כנגד הדבקה חוזרת ועד מתי.
שנית, לא מדובר במחלה קלה בחלק מהמקרים והיא כרוכה התחלואה ובתמותה. כדי להשיג חסינות עדר ככה”נ צריך שיותר מ80% מהאוכלוסיה יהיו מחוסנים ובישראל זה אומר שצריך שמיליונים ידבקו בוירוס. זה אומר שלפי אחוזי התמותה הנוכחים ימותו בישראל עשרות אלפים. נשאלת השאלה האם זה מחיר שאנו מוכנים לשלם תמורת חסינות עדר ופתיחת הסגר. גם האנשים שלא מתים אך מחלימים לעיתים נשארים עם נכות קשה ופגיעה קשה באיכות החיים שלהם.
לכן לפי הנתונים הללו ד”ר אלעד לאור סבור כי הפיתרון הטוב ביותר הוא להמתין לחיסון יעיל כנגד המחלה ובינתיים לשמור על אמצעי הזהירות המקובלים כמו ריחוק חברתי, עטיית מסכה והיגיינה.
