אין ספק שקיים קושי משמעותי לטפל בחולה אלצהיימר בסביבה הביתית – מצד אחד רוצים לשדר ‘עסקים כרגיל’, אך מצד שני יש להיערך למצב שונה ממה שהכרנו, כולל שינויי הרגלים והכנה של הבית כך שיהיה מונגש יותר לחולה. בעיקר, מדובר בשלבים הראשונים של המחלה, כאשר היא עדיין קלה, ובמיוחד אם החולה מתגורר בבית לבד.
ד”ר אלעד לאור מדגיש כי הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שחדרו של החולה וחדרים אחרים בבית שבהם הוא נמצא באופן תכוף, יהיו בטוחים וימזערו סיכוי לתאונות. ההמלצה היא לעבור בכל חדרי הבית ולרשום מה יש לשפר בכולם.
אזורים לדוגמא שכדאי לעבור עליהם
- חדרי המגורים בבית – ההתיישבות והקימה מהספה ומהכיסאות בטוחות? האם הפעלת הטלוויזיה קלה? האם חיוג בטלפון הוא דבר פשוט? ואם לא יש להנגישו. האם דלתות וחלונות יכולים להיפתח ולהינעל בקלות? האם אין סבכי חוטים גלויים לעין שהחולה עלול להסתבך בהם?
- חדר האמבט – האם ישנו מעקה שניתן להיתמך בו בהנחה שהכניסה והיציאה מהמקלחת לא בטוחה? האם ישנו ציוד למניעת החלקה? האם הדלקת האור וכיבויו טריוויאליים? ד”ר אלעד לאור מציין כי חדר האמבט הוא אחד החדרים ה’מסוכנים’ יותר למבוגרים הסובלים מאלצהיימר.
- כניסה ויציאה מהבית – האם מנעול הדלת נפתח ונסגר בקלות ללא קושי? אם קיים קושי יש לשמנו. האם ישנה מספיק תאורה בכניסה וביציאה מהבית? האם המדרגות בטוחות לשימוש? האם ישנם נתיבי מילוט בחירום?
