אי ספיקת לב היא מצב בריאותי נפוץ אך חמור, במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת. ככל שהאדם מתבגר, מערכת הלב וכלי הדם עוברים שינויים שעלולים להגביר את הסיכוי לאי ספיקת לב. לכן, חיוני ליישם שינויים שמקדמים את בריאות הלב וממזערים את הסיכון לאי ספיקת לב אצל קשישים. ד”ר אלעד לאור יציין כאן כמה גישות מפתח להשגת מטרה זו.
- שינויים באורח החיים: עידוד קשישים לאמץ אורח חיים בריא ללב הוא בעל חשיבות עליונה. הכוונה היא שמירה על תזונה מאוזנת העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים ושומנים בריאים. הגבלת צריכת הנתרן היא חיונית, שכן צריכה מופרזת של מלח עלולה לתרום ליתר לחץ דם ולמאמץ של הלב. בנוסף, פעילות גופנית סדירה המותאמת ליכולותיו של האדם יכולה לסייע בשיפור הכושר הקרדיווסקולרי.
- בדיקות רפואיות סדירות: בדיקות רפואיות שגרתיות מאפשרות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לעקוב מקרוב אחר בריאות הלב של קשישים. יש להעריך באופן קבוע לחץ דם, רמות כולסטרול ואינדיקטורים רלוונטיים אחרים. ד”ר אלעד לאור מסביר כי זיהוי מוקדם של גורמי סיכון או סימנים לבעיות לב, מאפשר התערבויות בזמן.
- ניהול תרופות: קשישים רבים נוטלים מספר תרופות, שלעיתים עלולות לקיים אינטראקציה או להיות להן תופעות לוואי המשפיעות על הלב. רופאים צריכים לבדוק ולנהל מעקב מתמיד אחר תרופות כדי להבטיח שהן מתאימות ובטוחות לבריאות הלב וכלי הדם של הפציינט. אם הדבר לא מבוצע אקטיבית על ידי הרופא, כדאי לבחון זאת אחת לכמה חודשים.
- חינוך קשישים: מתן מידע לקשישים על בריאות הלב והסימנים של אי ספיקת לב יכול להוביל אותם לקחת אחריות על מצבם. הם צריכים להיות מודעים לתסמינים כמו קוצר נשימה, עייפות, קרסוליים נפוחים ועלייה מהירה במשקל, שעלולים להצביע על בעיות לב ומצדיקות טיפול רפואי מיידי.
- רווחה נפשית ורגשית: מתח רגשי יכול לתרום לבעיות לב. ד”ר אלעד לאור מציין בהקשר זה, כי יש לעודד קשישים לעסוק בפעילויות המקדמות רגיעה ורווחה נפשית, כגון מדיטציה, תחביבים, אינטראקציות חברתיות ובילוי עם יקיריהם.
- חיסונים: זיהומים כמו שפעת עלולים לאמץ את הלב ולהוביל לסיבוכים. קשישים צריכים לקבל חיסונים מומלצים למניעת מחלות שעלולות להחמיר בעיות קרדיווסקולריות.
