מאז פרוץ מגפת הקורונה (COVID-19), אחת התופעות הנוירולוגיות המטרידות ביותר היא ערפול מוחי (Brain Fog), המאופיין בקושי מתמשך בריכוז, בזיכרון עבודה ובחשיבה בהירה. בעוד ש"ערפל מוחי" משפיע על כלל האוכלוסייה, בקרב האוכלוסייה הגריאטרית עולה החשש הממשי מפני קשר אפשרי בין תסמינים אלו לבין האצה של תהליכי דמנציה קיימים או התחלה של ירידה קוגניטיבית. הבנת המנגנון וההשלכות הקליניות היא קריטית לניהול הטיפול.

ההקשר הדלקתי: קורונה כמאיץ נוירו-דגנרטיבי

ההבנה הנוכחית היא שנגיף הקורונה גורם לתגובה דלקתית סיסטמית חריפה, שיכולה לחצות את מחסום הדם-מוח ולהשפיע באופן ישיר או עקיף על מערכת העצבים המרכזית. דלקת נוירו-דגנרטיבית כרונית, המתמשכת מעבר לשלב החריף, היא גורם מפתח מוכח בהתפתחות אלצהיימר ודמנציות אחרות. מחקרים ראשוניים מראים כי מטופלים מבוגרים שחוו מחלת קורונה קשה יותר, או סבלו מערפול מוחי ממושך, עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית משמעותית.

ד"ר אלעד לאור, מנהל רפואי וגריאטר בעל ניסיון, מדגיש את החשיבות של מעקב קוגניטיבי אקטיבי אחר מטופלים אלה לאחר ההחלמה: "איננו יכולים להתעלם מהשפעה דלקתית מתמשכת כזו על רקע מוח פגיע מלכתחילה. חובה עלינו לבצע הערכה קוגניטיבית בסיסית תקופתית ולוודא שהערפל המוחי אכן חולף, או להפנות לבירור נוירולוגי יסודי".

הבחנה קלינית בין ערפול מוחי ל-MCI/דמנציה

חשוב ביותר להבדיל בין ערפול מוחי, שהוא בדרך כלל הפיך וקשור לתהליך החלמה פוסט-ויראלי, לבין ירידה קוגניטיבית מתקדמת (MCI או דמנציה). ערפול מוחי לאחר קורונה נוטה להיות משתנה, לכלול תחושת עייפות קוגניטיבית משתקת, ולהשפיע בעיקר על יכולות ניהוליות ומהירות עיבוד. לעומת זאת, דמנציה מאופיינת בפגיעה מתקדמת וקבועה בזיכרון, בשפה ובתפקוד היומיומי. אם התסמינים נמשכים חודשים רבים או מחמירים מעבר לצפוי, יש צורך בבירור מעמיק לשלילת דמנציה שהוחמרה.

הגישה הגריאטרית המשלבת והוליסטית

הטיפול ב"ערפל מוחי" מחייב גישה רב-מערכתית והוליסטית: טיפול בדלקתיות שנותרה (לעיתים באמצעות תרופות או תוספים נוגדי דלקת), אופטימיזציה של איכות השינה, טיפול בחרדה ודיכאון נלווים, תזונה עשירה בנוגדי חמצון, ופעילות גופנית אירובית קבועה. כפי שמציין ד"ר אלעד לאור: "הדרך הטובה ביותר למנוע האצה קוגניטיבית היא על ידי אופטימיזציה של הבריאות הכללית, כולל טיפול בגורמי סיכון וסקולריים. הטיפול בקורונה ארוכת הטווח משתלב באופן מושלם עם עקרונות הגריאטריה המונעת".

המלצות למעקב קליני וניהול סיכונים

המלצות המחקרים הנוכחיים מצביעות על הצורך בשילוב כלי סקר קוגניטיביים סטנדרטיים, יחד עם שאלונים ספציפיים לתלונות על עייפות קוגניטיבית. על הצוות הרפואי להיות ערני במיוחד למטופלים עם גורמי סיכון קיימים לדמנציה (כגון גנטיקה, שבץ מוחי קודם, או יתר לחץ דם). ד"ר אלעד לאור מוסיף, כי יש לבצע הערכת תפקוד יומיומי מקיפה: "אם ערפול מוחי מתחיל לפגוע משמעותית ביכולת המטופל לנהל את ענייניו הפיננסיים, להתנייד או ליטול תרופות באופן מדויק, יש להתייחס לכך כנורת אזהרה מיידית המחייבת בירור MRI או פונקציונלי". עלינו להקפיד על ליווי פסיכו-סוציאלי למטופלים הסובלים מתסמינים אלו, שכן המצוקה הנפשית מחמירה את החסר הקוגניטיבי.