ד”ר אלעד לאור, גריאטר ומנהל רפואי, מודע היטב לכאב והחשש שמחלת הדמנציה מביאה עמה למטופלים ולבני משפחותיהם, מתוקף תפקידו, שבו הוא מלווה קשישים ואת משפחותיהם. במשך שנים רבות, נראה היה שהמאבק בדמנציה הוא כמעט חסר סיכוי. אולם, החדשות הטובות הן שאנו נמצאים בעיצומה של מהפכה מדעית, עם תובנות חדשות ומרגשות המגיעות ממעבדות המחקר המובילות בעולם, המקרבות אותנו לטיפול יעיל יותר, ואולי אף למניעה או הפחתת סיכון.
הבנתנו את מנגנוני הדמנציה, ובמיוחד מחלת האלצהיימר שהיא הסוג הנפוץ ביותר, התקדמה באופן דרמטי בשנים האחרונות. אנו מבינים כיום שדמנציה אינה גזרה בלתי נמנעת של הגיל, אלא תהליך מורכב המושפע מגורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים. התובנה המרכזית היא ששינויים פתולוגיים במוח, כמו הצטברות חלבונים פגומים (עמילואיד וטאאו), מתחילים שנים רבות לפני הופעת הסימפטומים הקוגניטיביים. זוהי נקודת מפתח המאפשרת לנו להתמקד במניעה מוקדמת.
בין החידושים המרכזיים שמצביע עליהם אלעד לאור:
- סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) מתקדמים: כיום אנו יכולים לזהות סמנים אלו בבדיקות דם פשוטות (פלאג’ין-בטא) או בבדיקות הדמיה מוחית מתקדמות (PET CT). זה מאפשר לאבחן את הסיכון לדמנציה בשלבים מוקדמים מאוד, עוד לפני שהזיכרון נפגע משמעותית. גילוי מוקדם זה הוא קריטי לפיתוח התערבויות מונעות.
- פיתוח תרופות חדשניות: במקביל, מפותחות תרופות המכוונות לנקות את הצטברות החלבונים הפגומים מהמוח, כמו נוגדנים חד-שבטיים (לדוגמה, Leqembi). אף על פי שאין מדובר עדיין בתרופת פלא, הן מראות פוטנציאל להאט את התקדמות המחלה בשלבים מוקדמים.
- דגש על גורמי סיכון הניתנים לשינוי: מחקרים מקיפים מדגישים שוב ושוב את הקשר בין אורח חיים לבריאות המוח. שליטה בלחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה, הפסקת עישון, טיפול בהפרעות שינה, פעילות גופנית קבועה, תזונה ים-תיכונית, ואף קשרים חברתיים פעילים וגירוי קוגניטיבי – כל אלה הוכחו כמפחיתים משמעותית את הסיכון לדמנציה. דו”ח Lancet משנת 2020 זיהה 12 גורמי סיכון הניתנים לשינוי שיכולים להשפיע על עד 40% ממקרי הדמנציה.
כגריאטר, רואה ד”ר אלעד לאור בכך תקווה גדולה. אנו עוברים מתקופה שבה הדמנציה הייתה גורל בלתי נמנע, לתקופה שבה יש לנו כלים אמיתיים למניעה אפשרית ולניהול המחלה. זה דורש שיתוף פעולה בין רופאים, חוקרים וציבור, אך הפוטנציאל לשנות חיים הוא עצום.