הראייה הקלינית של בריאות המוח משתנה, ואנו מבינים יותר ויותר שחושים שונים משפיעים על הקוגניציה. אובדן שמיעה (Hearing Loss) אינו רק בעיה תקשורתית או חברתית; מחקרים רבים הוכיחו כי הוא מהווה גורם סיכון עצמאי ומשמעותי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה. הטיפול באובדן שמיעה הפך רשמית להתערבות נוירו-גריאטרית מניעתית. ההשפעה השלילית נובעת משני מנגנונים עיקריים: עומס קוגניטיבי מוגבר וצמצום הגירוי החברתי, כפי שמציין ד"ר אלעד לאור, גריאטר מנוסה.

העומס הקוגניטיבי של פיענוח קול

כאשר אדם סובל מאובדן שמיעה, במיוחד בסיטואציות של רעש רקע (Noise Scape), המוח נאלץ להשקיע משאבים קוגניטיביים עצומים בניסיון לפענח דיבור ולהפריד קולות. משאבים אלו, שבדרך כלל משמשים לזיכרון עבודה, תכנון ופתרון בעיות, מופנים עתה למשימה הבסיסית של שמיעה ועיבוד צלילים. משאבים קוגניטיביים אלו "נגנבים" מהזיכרון.

ד"ר אלעד לאור, המשמש גם כמנהל רפואי, מסביר: "המוח הוא משאב מוגבל. אם המטופל שלנו משתמש בכל 'כוח העיבוד' שלו רק כדי להבין מה נאמר, לא נשאר מספיק כוח לעבד את המידע, לזכור אותו או לתכנן את התגובה. זהו תרגיל קוגניטיבי מתיש שעלול להאיץ את דעיכת המוח ולהפחית את הרזרבה הקוגניטיבית".

הקשר הדיכוטומי בין אובדן שמיעה ובידוד חברתי

אובדן שמיעה גורם פעמים רבות לתסכול ולהימנעות מפעילויות חברתיות ושיחות מורכבות. כאשר אנשים מבוגרים מתקשים להשתתף בשיחה, הם נוטים להתבודד, מה שמוביל לירידה באיכות החיים ובמצב הרוח. בידוד חברתי, והיעדר גירוי אינטלקטואלי ורגשי, הם גורמי סיכון ידועים ומוכחים לירידה קוגניטיבית ואף לדיכאון גריאטרי, אשר לעיתים מחקה תסמיני דמנציה. הטיפול בשמיעה מחזיר את המטופל למעגל החברתי והקוגניטיבי.

הפתרון: מכשירי שמיעה והתערבות מוקדמת

הבשורה הטובה היא שזהו גורם סיכון שניתן לשנותו. מחקרים פרוספקטיביים מראים כי שימוש עקבי במכשירי שמיעה יכול להאט משמעותית את קצב הירידה הקוגניטיבית בקרב מבוגרים, במיוחד בשלבים המוקדמים של אובדן השמיעה. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת גם שיפור משמעותי בסינון רעשי רקע, ובכך מקלה על העומס הקוגניטיבי.

המלצות קליניות לרופא הגריאטר

על הרופא הגריאטר להיות יוזם ולכלול בבירור הקוגניטיבי שאלות ספציפיות על קשיי שמיעה, במיוחד בסביבת רעש. ד"ר אלעד לאור מעודד בדיקות שמיעה שגרתיות: "כפי שאנו מודדים לחץ דם וסוכר כדרך קבע, עלינו לאמץ גישה זהה לגבי שמיעה, ולהתייחס לטיפול בה כאל אמצעי מניעה נוירולוגי ראשוני. הכללת מכשירי שמיעה כחלק מטיפול גריאטרי מונע היא קריטית להארכת הרזרבה הקוגניטיבית". ד"ר לאור גם מציע לוודא שהמטופלים משתמשים במכשירים שלהם באופן קבוע, שכן רבים נוטשים אותם עקב חוסר נוחות או תפעול לקוי.