1. הפחתת סיכון לדיכאון וחרדה – קשרים חברתיים מספקים תמיכה רגשית, תחושת שייכות ומשמעות, ומפחיתים את הסיכון לחוש בדידות, שהיא תופעה רווחת ומזיקה בקרב קשישים. כאשר אנשים מרגישים מחוברים ומעורבים, הם נוטים להיות מאושרים יותר ובעלי הערכה עצמית גבוהה יותר. 
2. שיפור תפקודים קוגניטיביים – מחקרים מראים כי אנשים פעילים חברתית נוטים לשמור על מוח חד יותר. אינטראקציות חברתיות מאתגרות את המוח, דורשות חשיבה, פתרון בעיות ושימוש בזיכרון, ובכך תורמות לשמירה על הבריאות הקוגניטיבית ואף להפחתת הסיכון לדמנציה.
3. פעילות פיזית – מעבר לכך, פעילות חברתית לעתים קרובות משלבת גם פעילות פיזית. יציאה לפגוש חברים, השתתפות בחוגים או בקבוצות הליכה, או אפילו ביקור במועדון קשישים, כולם כרוכים בתנועה ובפעילות שמסייעת לשמור על כושר גופני. "אנו רואים, שקשישים המעורבים חברתית נוטים להיות פעילים יותר גם מבחינה פיזית", מציין ד"ר אלעד לאור.
4. שיפור יכולות ההתמודדות עם מצבי לחץ ומחלה – רשת חברתית חזקה יכולה לספק תמיכה מעשית ורגשית בזמנים קשים, לעזור בהתמודדות עם אתגרי הבריאות ולהפחית את תחושת הנטל.

אז איך שומרים על חיים חברתיים פעילים? האפשרויות רבות: הצטרפות לחוגי עניין (כמו ריקוד, שפות, אמנות), התנדבות בקהילה, השתתפות בפעילויות במועדוני קשישים, יצירת קשרים עם שכנים, וחיזוק הקשרים עם בני משפחה וחברים קיימים. אפילו שימוש בטכנולוגיה, כפי שצוין קודם, יכול לעזור לשמור על קשר באמצעות שיחות וידאו או רשתות חברתיות. ד"ר אלעד לאור מסכם: "השקעה בקשרים חברתיים היא השקעה בבריאות ובעתיד שלכם. אל תהססו לצאת, לפגוש אנשים ולצרוף חוויות חדשות".